בית מימון - מוצרי חשמל בע"מ נ' פינש

החלטה

בפני התנגדותה של המבקשת לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדה המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1406315062.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע על נספחיה, בהתנגדות, בחקירת המבקשת בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ראשית, המבקשת מעלה טענת התיישנות כנגד השטרות אשר הוגשו לביצוע. לטענה, על פני הדברים, סיכוי סביר להתקבל לפחות לגבי מחצית מן השיקים, אשר הוגשו לביצוע לאחר שחלפו למעלה מ- 7 שנים מזמן פרעונם.

אמנם, ב"כ המשיבה העלה בסיכומיו טענה לפיה יש למנות את מועד ההתיישנות מיום שחלפו 6 חודשים מזמן הפרעון (לאור העובדה שזוהי התקופה שבמסגרתה מותר להציג את השיקים לפרעון בבנק הנמשך), ברם, ההלכה היא שונה במקצת ועל פיה עילת התביעה השטרית באה לעולם בעת הצגת השיק לפרעון וחילולו, שכן "חילול השיק הוא המקים את זכות התביעה על-פיו, ולפיכך, אם הוגש לבנק כעבור מספר שבועות, תקום העילה בתאריך האחרון (אם חולל), וגם מרוץ ההתיישנות יתחיל רק מאז (ראה סעיף 96 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש])." (ע"א 776/80 בנק ישראל בריטניה נ' עיזבון ולטר נתן, פ"ד לח (3), 645 ,עמ' 662-663).

דא עקא שהמשיבה בחרה שלא להבהיר בכתב התביעה (קרי - הבקשה לביצוע) האם השיקים הוצגו לפרעון או שמא לא הוצגו לפרעון כלל.

בסע' 4 לפרק ו' לבקשה לביצוע נרשם: "השיק/שטר הוצג לפרעון / לא היתה חובה להציגו הואיל ו-___" מבלי שנבחרה אף אחת מן האפשרויות.

כידוע, עפ"י סעיף 108 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר, עם הגשת ההתנגדות. לכן על התובע להקפיד, בהגשתו את הבקשה לביצוע, למלא את כל הפרטים המהותיים לתביעה וביניהם את עילת התביעה (ע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה בע"מ ואח', פ"ד מ"א (3) 746).

תיתכן אף הטענה כי כתב התביעה, במצבו הנוכחי, אינו מצביע כלל על עילת תביעה.

שנית, המבקשת טענה כי שילמה את מלוא התמורה עבור השיקים וטענה זו יכולה לשמש לה כהגנה בפני התביעה, שכן עסקינן בצדדים קרובים לשטר.

אמנם, המבקשת לא מסרה פרטים מלאים אודות אופן ביצוע התשלום הנטען, מועדי התשלום וכדומה. אלא שאין להתעלם מכך שלטענתה השיהוי הניכר בהגשת התביעה (על גבול מועד ההתיישנות, ואף הרבה למעלה מכך אם אתחשב במועד הגעת האזהרה לידיה) גרם לה לאובדן ראיותיה בעניין זה.

טענת השיהוי שבפי המבקשת, אם תתקבל במסגרת ההליך העיקרי, יכולה לשמש כהגנה בפני התביעה השטרית, ולו בדוחק.

יש לזכור כי ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקשת להתגונן בפני התביעה השטרית.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הוצאות הדיון בבקשה בסך 2,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב, 15 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: